מ"ג נחמיה ח ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג נחמיה · ח · ח · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויקראו בספר בתורת האלהים מפרש ושום שכל ויבינו במקרא

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּקְרְאוּ בַסֵּפֶר בְּתוֹרַת הָאֱלֹהִים מְפֹרָשׁ וְשׂוֹם שֶׂכֶל וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַֽיִּקְרְא֥וּ בַסֵּ֛פֶר בְּתוֹרַ֥ת הָאֱלֹהִ֖ים מְפֹרָ֑שׁ וְשׂ֣וֹם שֶׂ֔כֶל וַיָּבִ֖ינוּ בַּמִּקְרָֽא׃


מסורה קטנה

לפירוש "מסורה קטנה" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

וְשׂ֣וֹם – לׄ | שֶׂ֔כֶל – הֶ ֶ ֶ | בַּמִּקְרָֽא – לׄ

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ושום שכל – ושימת חכמה. "ושום" לשון פעול.

מיוחס לרש"י

לפירוש "מיוחס לרש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ושום שכל – ושימת חכמה. "ושום" לשון פעול.

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

מפורש – פירוש: דבר מפורש. ושום שכל – שמו שכלם להבין המקרא. זאת ה"שומה" – בעיון הלב, כטעם: "ואתנה את לבי לדעת חכמה".

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ויקראו בספר בתורת האלהים וגו' – רוצה לומר שהלוים קראו בספר, בתורת האלהים: דבר מפורש. כי תרגמוהו להם הכונה אשר בעבורה אמרה התורה זה. ויבינו אותם בצורת הקריאה בתורה, שתסכים אל המכוון בה. וזה היה כשינוחו בקריאתם במקומות שהוא סוף באופן מה, ולא ינוחו במה שהוא אמצע.

רבי ישעיה די טראני

לפירוש "רבי ישעיה די טראני" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ויקראו בספר בתורת האלהים – זה מקרא לשון עברית.

מפורש – זה תרגום, שהיה מתרגם ומפרש לה, שלשונם תרגום היה.

ושום שכל – אלה הפסוקים, הם פסוקי ניקוד וטעמים.

ויבינו במקרא – אלו המסורות.

ללמדך שכולם ניתנו למשה מסיני, ושכחום בגלות, וחזרו עזרא וסייעתו ויסדום, כך פירשו רבותינו ז"ל.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

ויקראו – רוצה לומר: שמעו קול הקריאה, כי עזרא לבד היה הקורא.

מפורש – קריאה מפורשת, לדעת ולהבין מה שנאמר בה.

ושום שכל וגו' – שמו שכלם, רוצה לומר: נתנו לבם להשכיל אמיתת הענין, והשכילו להבין במקרא. 

מצודת ציון

"ושום" - מלשון שימה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

בספר בתורת האלהים – רוצה לומר: בספר הכתוב, שהוא תורת הכתב; וגם בתורת האלהים המסורה בעל פה. ועל זה כפל "ב" היחוס בכל אחד.

ועל בספר אמר מפורש, ופירשו חז"ל: זה תרגום, שתרגמוהו בלשון העם.

ונגד בתורת האלהים אמר ושום שכל – שהשכילו אותם תורת הפה, ואיך נלמד תורת הפה מתורת הכתב. ועל זה אמר ויבינו במקרא.

וחז"ל אמרו (נדרים לו; מגלה ג):

  • ושום שכל – אלו הפסוקים.
  • ויבינו במקרא – זו המסורת.

שגם הפסוקים, ופסקי טעמים, והקריאה – הוא מתורת הפה, אם לקרות "בחלב אמו" או "בחלב", "זכר עמלק" או "זכר", וחמישה פסוקים שאין להם הכרע, כמו שאמרו חז"ל.

<< · מ"ג נחמיה · ח · ח · >>